ייצור דיגיטלי ו"Making" בחינוך: הדמוקרטיזציה של ההמצאה

סיכום המאמר מאת Paulo Blikstein

Digital fabrication and 'Making' in education: The democratization of invention. (2013) . In Walter-Herrmann & Buching Eds., FabLabs: Of machines, makers and inventors. Bielefeld: Transcript publishers. (התמונה לקוחה מה-FabLab הראשון)

הדמוקרטיזציה של ההמצאה

בשנת 1999 פרסמה ועדה של המועצה למחקר לאומי בארה"ב (NRC) דוח בו הצהירה כי הטכנולוגיה משתנה מהר מכדי להיחשב כמבוססת על מיומנויות, ובמקום זאת קראה לנקיטת גישה של אוריינות או fluency. מחברי הדוח הציעו שהחינוך הטכנולוגי יכלול פיתוח של כישורים בסיסיים ואדפטיביים בטכנולוגיה ובחישוביות ובייחוד כישורים שיאפשרו ללומדים לשנות את המדיום ולטפל בבעיות לא צפויות המתרחשות.

במסמך, "Technically speaking: Why all Americans need to know more about technology", נזנחה גישת "מיומנויות מחשב" והמחברים הכירו באובדן של עשרות שנים במהלכן לימדו מיליוני תלמידים מיומנויות שהתיישנו במהירות. הם קראו לעבור מ"מיומנויות מחשב" ל- "אוריינות חישובית" computational fluency  diSessa, 2000)) ולהרחבה של האוריינות הטכנולוגית כך שתכיל ידע הנדסי בסיסי, וידע בדבר המהות והמגבלות של תהליך העיצוב ההנדסי (NRC, 2002).

סימור פפרט ואנדי דיססה הכירו בהבדל בין 'אוריינות טכנולוגית', מערך מיומנויות ונטיות אינטלקטואליות לכל האזרחים, לבין 'מיומנויות טכניות', ידע עמוק הנדרש למהנדסים ולמדענים מקצועיים כדי לבצע את עבודתם. ההבחנה מזהה אוריינות טכנולוגית ככזו שאינה בהכרח מיומנות של מקצוע (vocational skill) או דרך להכשיר עובדי STEM עתידיים, אלא ידע שהוא בעל ערך לכל אזרח. בשנים האחרונות חלו פיתוחים התומכים בצורך זה, בייחוד העליה בשכיחות החומרה והתוכנה בקוד פתוח ופיתוח כלי ייצור דיגיטלי בעלות נמוכה.

בעוד שהחקירה המדעית בדרך כלל עוסקת בחיפוש אחר חוק טבע שיסביר תופעות רבות, החקירה הטכנולוגית בדרך כלל מוצאת פתרונות רבים לבעיה אחת (אטקין, 1990). 

אלו חללים יתאימו לתהליך כזה של הנדסה ועיצוב?

בתחילת שנות ה-2000 ירדה עלות הציוד לייצור אבטיפוס – לדוגמה כרסמות לייזר ומדפסות תלת ממד. גרשפלד וחוב' מ- MIT היו הראשונים לארוז ציוד כזה בעלות נמוכה ולהתקינו במעבדה במרכזים קהילתיים ובאוניברסיטאות ברחבי העולם – ה-FabLab  נולדה. ב-2005 התפרסם לראשונה MAKE Magazine , ירחון המוקדש לאוהבי "עשה זאת בעצמך" (DIY) ול- tinkerers והושק יריד המדע וההנדסה הגדול, the Maker Faire, בקליפורניה. בשנת 2008 פתח פאולו בליקסטין באונ' סטנפורד את פרויקט FabLab@School , המעבדה לייצור דיגיטלי בבית הספר.

דיואי, פפרט ופריירה: עמודי התווך התיאורטיים לייצור הדיגיטלי ול"Making" בחינוך

הייצור הדיגיטלי וה- "Making" מבוססים על שלוש גישות תיאורטיות: החינוך ההתנסותי, הקונסטרוקציוניזם והפדגוגיה הביקורתית. ג'ון דיואי קרא לנקיטת גישה התנסותית וקשורה לעולם האמיתי בחינוך. פאולו פריירה והוגי הפדגוגיה הביקורתית, ביקרו את הגישה "הבנקאית" לחינוך ואת הוצאת תכנית הלימודים מההקשר בעולם האמיתי. פריירה העלה את הרעיון של בניית תכנית לימודים בעלת משמעות תרבותית, שבה המעצבים מקבלים את ההשראה שלהם מהתרבות המקומית ויוצרים רעיונות מחוללים עם חברי התרבות הזו באופן מעצים. סימור פפרט פיתוח את רעיון ה- constructionism המבוסס על הקונסטרוקטיביזם של פיאז'ה וטוען כי הבניה של הידע מתרחשת באופן מוצלח כשתלמידים בונים, עושים, ומציגים את החפצים שיצרו. התיאוריה שלו נמצאת בלב המשמעות של "תנועת ה-Maker" והייצור הדיגיטלי ומגדירה את הקשר בין ה- Making  לבין הלמידה: "בנייה המתרחשת "בראש" בדרך כלל מצליחה יותר כאשר נתמכת בבניה ממשית, "בעולם"".  כלומר, במקום בו התוצר ניתן להצגה, לדיון עליו, לבדיקה ולהערכה.

בליקסטין עיצב חללים בית ספריים משבשים – FabLab, בהם התלמידים יכולים לעשות, לבנות ולהציג את היצירות שלהם. תכנות ורובוטיקה חינוכית יכולים לשמש להגברת הפעילות ההנדסית הקיימת. הפעילות מחזירה את קרנם של הייצור והבניה בידיים לעטרה.

עקרונות העיצוב ב- FabLabs שבבתי הספר:

תסמונת "מחזיק המפתחות". מאחר שמכשירי היצור הדיגיטלי יכולים לייצר מוצרים יפים במאמץ קטן, חשוב להימנע מפרויקטים פשוטים ומהירים להדגמה כמו מחזיקי מפתחות ולדחוף את התלמידים למשימות מורכבות יותר

כוחו של היאוש והמעורבות העמוקה. המעבדה מספקת סביבה להתנסויות עיצוב עמוקות, מחזורי עיצוב מרובים, ורמות חדשות לתסכול ולהתרגשות כאחד. אלו הן חוויות שהתלמידים לא חווים בדרך כלל בבתי הספר והם מתנסים כך בכישלון ובהתמודדות.

פרויקטים בין תחומיים. תלמידים יכולים למצוא את עצמם משתמשים במתמטיקה כשהם בונים אנדרטאות לדמויות היסטוריות ומפתחים רובוט שמנגן בחליל. עושר האפשרויות מוביל לסביבה מגוונת ופתיחות אינטלקטואלית.

למידת STEM בהקשר. התלמידים עוסקים בהנדסה ובמדע בהקשר של הבנייה והייצור. לדוגמה, רעיונות מופשטים כמו חיכוך ותנע מקבלים משמעות ונעשים קונקרטים כשהם נדרשים לבניית דגם של רכבת הרים.

אינטלקטואליזציה והערכה מחדש של פרקטיקות מוכרות, במקום החלפת הפרקטיקות הקיימות. תלמידים הבונים בבית (מלאכת יד, בנייה, נגרות) מעשירים את יכולות הבנייה שלהם בעזרת כלים המוערכים על ידי החברה כמו מחשבים ומתמטיקה.

העוצמה העיקרית בטכנולוגיית הייצור הדיגיטלי כמו בכל טכנולוגיה אינה הטכניקה עצמה או היוקרה שלה, אלא הדרכים החדשות לביטוי אישי שהיא מאפשרת, הדרכים החדשות של אינטראקציה בין תלמידים והרעיונות המלהיבים שהיא מנגישה לתלמידים


 

 

 

 

מודעות פרסומת

2 תגובות בנושא “ייצור דיגיטלי ו"Making" בחינוך: הדמוקרטיזציה של ההמצאה

הוסיפו את שלכם

  1. תודה על התיאור הממצה והבהיר בנושא המייקינג, כפי שהצגת בסיכום המאמר של פאולו בליקשטיין. הפוסט הזה שלך בהמשך לביקור שלנו לפני כמה שבועות במוזיאון המדע, מסייע לי לבנות תמונה טובה יותר של תנועת המייקינג, שהיא חדשה עבורי. זה בהחלט מלהיב וככל שיעבור הזמן אני מקווה שגם נגלה עוד ועוד את הפוטנציאל של התנועה. לדעתי, ההמשך הטבעי של שילוב המייקינג בתוך מסגרת החינוך הרגיל צריך להיות הטמעתו בקרב כלל האוכלוסייה, כולל מבוגרים בגיל העבודה וגמלאים. השילוב הזה יועיל גם לשותפים למייקינג עצמם – העצמה אישית, הנאה, עניין ועוד, וגם לחברה כולה, בין היתר משום שיש להניח שיווצרו מוצרים חדשים וסטראפים חדשים כתוצאה משילוב כזה.

    Liked by 1 person

  2. יורם תודה על תגובתך – הרעיון שהעלית מאד מעניין, לשלב חברים נוספים בקהילה בתהליך המייקינג במרחבים עירוניים לחקר ולפתרון בעיות.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: